ערבי נחל
ואני רואה דבר זה מבואר בפסוקי שמואל (שמ"ב ו', כ) שאמרה מיכל בת שאול לדוד המלך ע"ה מה נכבד היום מלך ישראל בהגלות נגלות לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הריקים, והשיב לה לפני ה' כו' ושחקתי לפני ה' ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני כו' ע"כ. ר"ל כי דוד המלך ע"ה היה ענין כמ"ש רז"ל (חולין פ"ט.) שדימה עצמו לתולעת עם היותו מלך ומ"מ עיקר הענוה היה בקרבו אבל בפני אדם לא הראה כל כך ענוה אלא אדרבה תפס המלכות לעשות משפט ולא מחל על כבודו דהא שאול נענש עבור שמחל על כבודו כמשרז"ל (יומא כ"ב:), וכראות מיכל אותו מפזז ומכרכר בפני כל העם אמרה לו שלא יפה עשה שנגלה במדריגת ענוה שלו לפני האמהות תפסה המדריגה הפחותה איך שבפני כולם נגלה כאשר נגלה א' הריקים באיזה מדה טובה שבו דאיסתרא בלגינא קיש קיש קריא, והשיב לה שאני מפזז ומכרכר לפני ה' אשר בחר בי מאביך כו', ור"ל, שאין ראוי לגלות כל מדריגה הטוב שבי אין הכי נמי כי ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני, לא כמו שאתה סבור שזה הדבר שראית ממני הוא תכלית מדריגת ענוה שלי, אלא כי בעיני אני שפל עוד יותר ונכון ופשוט.
מי השלוח
ואכלתם שם לפני ה' אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך ה' אלהיך. זה קאי על שילה ואחר כן כתיב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה וגו' ואחר כן כתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם שאיתא בגמ' (סנהדרין כ':) שזה קאי על ירושלים, ועל שילה לא נאמר ואמהתיכם רק אחר שכתיב והיה המקום שזה הוא ירושלים נאמר ועבדיכם ואמהתיכם, כי עבדים ואמהות מורה על הגשמיות וגופים מגושמים שגם בהם יהיה קדושה נפלאה, וזה היה רק על ידי דוד המלך ע"ה שע"י פעולותיו נזדככו אפילו הם, וזה שכתיב (ש"ב ו',כ') ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו וגו' ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד וגו' ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה, היינו שזה הוא הכבוד וההתפארות שלי שנכתב עלי בתורה ואמהתיכם שזה היא הנקודה שלי.
ישמח משה
או יאמר, על פי היערות דבש חלק א' (דף צ"ב ע"ד ודף צ"ג ע"א) ובדפוס ווין (דף פ"ט ע"ג ע"ד), במה שאמרה מיכל (שמואל ב' ו כ-כא) מה נכבד היום מלך ישראל, ומה שהשיב לה דוד (שמואל ב' ו כא) לפני ה' אשר בחר בי. ומה שאמר (מגילה ל"א ע"א) במקום שאתה מוצא גדולתו כו', עיין שם. הכי נמי (ירמיה א ז) אל תאמר נער אנכי, ואם כן מאי אני שאהיה שלוחך, כי על כל אשר אשלחך דייקא, כי הכל כלא קמי ואם כן אין הפרש, והבן.